פיקניק

יגיד לכם כל בעל מקצוע עצמאי בארץ שלהיות עצמאי זה לא פיקניק .

פה זה לא המקום לקטר לכם על שוטף +++, מיסים, קנסות, הוצאות, ביטוחים, שחיקה ותשישות פיזית ונפשית.
אבל פה זה כן המקום לספר לכם על יעוד, גורל, מזל, הגשמה, שליחות וסיפוק רוחני וגשמי .
אני בטוח שלכל עצמאי יש את הסיפור שלו על איך הוא הגיע להיות עצמאי, חלקם נולדו לתפקיד, ירשו עסק של המשפחה או נכנסו שותפים לעסק קיים.
אחרים הרגישו צורך לעמוד באתגרים והקימו עסק חדש מן היסוד.
יש את אלו שהתפקיד פשוט תפור עליהם , הם מעולם לא דימינו את עצמם עובדים עבור מישהו אחר ומעולם לא היה להם ספק בנוגע להתאמתם להיות עצמאים.
ויש עוד סוגים רבים נוספים.
עבורי זה לא היה ברור כלל.
במשך שנים רבות הרגשתי שהתפקיד כפה עצמו עלי, שבעצם לא ניתנה לי אפשרות לבחור.
לאחר תום שירותי הצבאי עבדתי כשכיר בחקלאות .
ואחר כך בחו”ל כשכיר בחברה שעסקה בתחום המנעולנות והמסגרות .
כשחזרתי לארץ בגיל 26 מצאתי את עצמי עובד כפועל בחברת גינון ציבורי גדולה ואחר כך כמכונאי שכיר בחנות אופניים , כמדריך רכיבה על אופניים, כמדריך חוגי ילדים על אופניים ואף כמדריך אופניים על אופניים.
בכל אותן שנים לא עלתה כלל על דעתי האפשרות של להיות עצמאי, ידעתי שיש אנשים שהולכים בכוון זה אבל תמיד הסתכלתי עליהם בחשדנות ,שהרי למה שמישהו יבחר באפשרות המסוכנת הזו על פני הביטחון והשקט הנפשי שבלהיות שכיר.
באותה תקופה התחלתי לעבוד כשכיר עבור גנן עצמאי שהתמחה בגינון איכותי בבתים פרטיים .
אחד מאותם בעלי מקצוע נדירים שמכבד את מקצועו ,מכבד את לקוחותיו ומצפה מלקוחותיו שיכבדו אותו.
אחד מאותם בעלי מקצוע שמביאים את מקצועם לרמת אומנות ולא נותנים לממון לסנוור את עיניהם ולנהל את חייהם.
איתו גיליתי באמת עד כמה קשים חייו של העצמאי.
הפכנו קרובים מאוד והוא לא הסתיר ממני את כל הבעיות ,הקשיים ושברונות הלב שהוא נתקל בהם יום יום.
הייתי עד לסיטואציות מאתגרות ,לחיכוכים ופיצוצים עם לקוחות ועם ספקים ולכישלונות מקצועיים ואישיים.
אבל דווקא בעבודה לצידו התחילו לנבוט בקרבי ניצני העצמאות שלי.
אולי חשבתי שאם אקח חלק בקשיים העוברים עליו אוכל להקל עליו .
ואולי בכלל הייתה זו יהירות נסתרת שגרמה לי לחשוב שאוכל לעשות זאת טוב ממנו, ללמוד מטעויותיו ולא לחזור עליהן. .
אולי?????

הכותב הינו עמי-יעל יהודאי מתמחה בעבודות עץ לבית ולחצר וכמובן בבניית דקים ופרגולות בירולשים