גורל, מזל , תורשה או הכוונה מלמעלה

7/3/2017
מיומנו של איש עץ – סיפור בהמשכים

לא נולדתי עם פטיש ומסמר ביד.סדנא לעבודת עץ- טביעת עץ
סבי היה נגר ואיש עבודה ,ממקימי סולל בונה ובעל חברה גדולה לעבודות עפר.
חלוץ אמתי שבשתי ידיו בנה את הארץ ואת ביתו שלו במושבה פתח תקוה.
אני כילד הערצתי אותו וסגדתי ליכולותיו הטכניות.
חיכיתי בכיליון עיניים לביקורים של המשפחה בבית של סבא יעקב ושל סבתא יונה.
חלק מהזיכרונות טריים בראשי וחלקם כבר מהומהמים לגמרי.
למרות שעברו כבר כארבעים שנים אני עדין חש באפי את ריח העץ המנוסר שעטף כל פינה בבית המלאכה שהיה לו מתחת לביתו.
אני זוכר את שולחן העבודה המאסיבי ואת מלחצי הברזל העצומים שקובעו לפינת השולחן.
לוחות עץ, מסגרות של חלונות ודלתות עץ ופלטות עץ נשענים על הרצפה והקירות בכל אשר העין פונה.
עבודות עץ שונות בשלבי עבודה כאלה ואחרים ממלאים כל פינה.
ובינם לבין הקירות נוצרים חללים כמוסים.
מקומות מסתור מושלמים לילד לזחול ,לשבת , להקשיב ולהריח את הריחות.
כמובן שאז לא ידעתי כמה עמוק יספגו בי הריחות וקולות העבודה, לא יכולתי לדעת שאת חיי שלי אני מריח .
כשנשאלתי מה ארצה לעשות כשאהיה גדול ,לא זכור לי שאמרתי נגר או עובד עץ.
מן הסתם אמרתי מה שאומרים כל הילדים – טייס, רופא ?.
סבי הלך לעולמו כשהייתי בן 14 ,הוא חסר לי עד היום ואני חושב עליו הרבה.
לצערי לא נשאר לי אף אחד מן הכלים ההם מבית המלאכה שלו, הייתי מאושר לתת לכלי כלשהו לאכלס את הסדנא שיש לי היום, אני בטוח שבכל פעם שהייתי אוחז בכלי כזה ,הייתי נזכר בסבא.
בריחות ובקולות שזכורים לי מאז אין לי כל בעיה לחוש , הם חזרו והשתקנו בסדנא שלי ביום שהתחלתי לעבוד בה.
אני משאר שבכל פרגולה שאני בונה ,בכל רצפת דק ,גג רעפים או גדר עץ , שאליהם אני יוצק מאישיותי ,נוצקים יחד אתה גם החלקים הנושנים שירשתי מסבא יעקב.